השיטה מבוססת על אומנויות המחול – בלט, ג'אז ומחול מודרני, אומנויות לחימה – טאי' צ'י, אייקידו וטאקוודנו, ואומנויות המודעות או הריפוי – יוגה, פלדנקרייז ויוגה. מדובר בטכניקה ששואבת השראה ואלמנטים מהעולמות השונים שבמרכזה היסוד החשוב ביותר – הנאה. The Joy of Movement. זה מה שמוביל את השיעור, וזה הבסיס לפילוסופיית סגנון החיים שמאחורי 'ניה'. הדבר ניכר בחיוכים של הרוקדות (יש פה ושם גברים), בקריאות השמחה והעונג וכמובן בפידבקים שאנחנו, המורות לניה, מקבלות במהלך ואחרי השיעור, בין השיעורים ובכלל.
בניה העניין אינו הדיוק. יש מעט מאד נכון ולא נכון, ובעקרון אנחנו מונעים על ידי עקרון העונג – מה נעים לי ומה שפחות נעים לי אשנה, אעשה אחרת.
יחד עם ההנאה, 'ניה' כמובן עובדת על עיצוב וחיטוב הגוף, יציבה בריאה, גמישות, כושר גופני, איזון מערכת העצבים, חיזוק המערכת החיסונית, העלאת המודעות לגוף וגם לרגש ולנפש, חיבור לגוף ואהבה עצמית, שחרור והפגת מתחים, הגברת החיוניות ואנרגיית החיים.
ניה קיימת בארץ מזה כ- 10 שנים, ובעולם למעלה מ- 30 שנה. השיטה פותחה בארצות הברית על ידי 2 אנשים מופלאים, בעל ואישה (נכון לאז), שהינם למעלה מגיל 60 היום, רוקדים, חיים ונראים צעירים באופן ניכר לגילם.
לשיעור "ניה" מגיעות נשים במגוון הגילאים, משנות העשרים המאוחרות ועד שנות השמונים פלוס. נשים מרקעים שונים, ללא ניסיון וללא כושר גופני; נשים שפשוט רוצות לרקוד באמצע החיים.
את "ניה" צריך לנסות ולחוות.
(הכותבת היא מירב יונס - מורה מוסמכת לניה www.meiravnia.co.il)