למיטיבי לכת


האם הערך העצמי שלנו נגזר מ"מחיאות הכפיים" שמוחאים לנו?
האם הערך העצמי שלנו נגזר מהתוצאות של מעשינו? תוצאות טובות = אני מוצלח = ערך עצמי גבוה, תוצאות לא טובות= אני לא מוצלח= ערך עצמי נמוך?
הרי אני אותו אני, בין אם הצלחתי או לא.
אז מה קורה לאותו ערך עצמי כאשר התוצאות מאכזבות? מה קורה כשהתוצאות אינן בהלימה לצפיות? ולהיפך, מה קורה כשאנחנו חווים הצלחה? עד כמה זה משליך על תפיסת היותינו מסוגלים ויכולים? עד כמה זה משליך על יכולתינו  להתמיד? עד כמה זה מצמצם אותנו?  כמה זה מרחיב אותנו?

ומהו בכלל אותו ערך עצמי? 
אם נסתכל על המושג ערך, האם עצרנו לשאול באופן הכן והאוטנטי ביותר, אילו ערכים חשובים בעיניי? לא בעיניי הוריי, לא בעיניי החברה, לא בעיניי בן הזוג... בעיניי, 
או שאולי פסחנו על הבירור ואוטומאטית הלכנו הישר למבחן התוצאה ומכאן גם נקבע הערך?
האם יכול להיות שאני מעריך ערכים כמו אוטנטיות, התמדה, השתדלות, נחישות, אופטימיות, תעוזה...ואזי רק מפני שהתוצאה מאכזבת, אותם ערכים שמתקיימים בחיי, בבת אחת מאבדים מחשיבותם, נמחקים ונעלמים מעיניי?
 
אם הערך העצמי שלנו הוא סך כל הערכים החשובים לנו ... עד כמה אנחנו מחוייבים ונאמנים לערכים הללו באמת ובתמים? עד כמה אנחנו ערים אליהם? עד כמה הם מתקיימים בחיינו? כי אם זה כך  והיה ולמרות מחוייבותינו לערכים הללו ולמרות היותם מתקיימים התוצאה איננה לרוחינו, כי אז מתאפשר לנו לראות את התוצאה כתוצאה ולא כמעידה על היותינו שווים יותר או פחות. אם נסכים לברר מהם הערכים שחשובים לנו באמת, אם נחייה אותם מתוך מחוייבות באופן העמוק ביותר ובמקביל, נשכיל ללמוד ולקבל את היות העצמי שילוב של ערב רב של מרכיבים מגוונים, שונים ומשתנים כל הזמן...כי אז, תוצאות מוצלחות או שאינן מוצלחות תהיינה בגדר תוצאות בלבד ולא כמדד לערך עצמי
והרי לכם שביל למיטיבי לכת.
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.