כוחה של מנוחה


יאללה אני מתחילה!!!!
אני אוכלת בריא, מאוזן, שמה לב לכמויות, יש לי סדר יום ברור באכילה, אני לוקחת איתי צידה לדרך, אני עושה ספורט, אין, אני לא מוותרת לעצמי, זהו!!! אני עושה את זה!!! אני מלאת מוטיבציה!!! אני מסוגלת להתאפק, אני כמעט ולא נוגעת בעוגות, עוגיות, גלידה, חטיפים, אוכל מטוגן או ברטבים שמנים, אחרים אוכלים ואני? אני לא! אני חזקה! אני אוכלת הרבה ירקות, אני אפילו מחפשת מתכונים בריאים חדשים... אני על הסוס!!!
יום, יומיים, שבוע, חודש ו....

אני עייפה
אני לא באותם אנרגיות, זהו!!! זה לא עובד, אני כבר לא כמו קודם, אני כבר לא מתאפקת כמו בהתחלה, אני לא מקפידה כמו שצריך, בארוחה המשפחתית אכלתי הרבה יותר ממה שהתכוונתי, הרשתי לעצמי לאכול דברים שקודם לא הרשתי לעצמי... זהו, אני כבר לא ארד במשקל, זה לא ילך כמו שחשבתי, אני מאוכזבת, אולי אני לא מסוגלת? אולי אין לי מספיק כוח רצון? אולי זה כבר לא יקרה???...


ואולי כן?
אולי אפשר?
אולי זה פשוט שונה ממה שחשבת?
אולי לשיטתך פשוט אסור לך להתעייף?
אולי מבחינתך המשמעות של להתעייף זה כישלון?
אולי זה מה שלימדו אותך? שלהתעייף זה לא בסדר, שבשביל להשיג מטרות צריך להיות במלוא הקיטור, במאמץ, כל הזמן...

ומתי גיבשת את המסקנה הזו? שבשביל להשיג מטרות אסור להתעייף? מכירה אנשים שכל הזמן, כל הזמן מתאמצים ואף פעם לא מתעייפים?:-)

אז ראשית, תדעי שמותר לך להתעייף!!!
כן, כן, פשוט מותר לך להתעייף ולא רק שמותר לך, זה טבעי, הגיוני ואנושי.
לדייק כל הזמן, להיות במאמץ, זה מאוד מעייף. אפשר להביא מאמץ ל"מרחקים קצרים" אבל כשמדובר בתהליך, במסע לשינוי, כזה שמבקש לשנות הרגלים ודפוסים שהתהוו, השתרשו והתקבעו בך במשך שנים, כזה שמבקש לפתח הרגלים חדשים, שמיטיבים איתך ומקדמים אותך לעבר המטרה, כזה שיאפשר לך להטמיע אותם ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מימך... תהליך כזה מצריך זמן, אז ברור שיש מקום להתעייף. וכשאת שמה לב שאת מתעייפת, מותר ואף רצוי לנוח. לנוח בתהליך של שינוי הרגלי אכילה והפחתת משקל זה אומר להיות רגע עם מה שהתאפשר לך עד כה, להוקיר את השינוי שכבר יצרת, לראות אותו להיות נוכחת לו, איזה הבדלים כבר קיימים, אילו הרגלים זנחת ואילו הרגלים חדשים כבר פיתחת. כי כמה פשוט ללכת אל האוטומאט, זה שרואה רק את העייפות, רק את המקומות בהם המשמעת התרופפה, את הלא מספיק טוב, את הלתת לעצמיך ציונים נמוכים ולחוות תחושת כשלון ואכזבה. לנוח, זה לא אומר שאת זונחת הכל, פורקת כל עול... זה אומר שאת יכולה להשתדל, לעשות כמיטב יכולתך כרגע, וקודם כל לשמור על הקיים, על מה שכבר השגת, כיוון שלשמור על מה שכבר הישגת זה הישג בפני עצמו. ותזכרי שגם כשתגיעי למשקל או לתחושת הגוף אליהם את שואפת, גם אז תצטרכי לשמור על הקיים. אז כל שלב כזה בדרך הוא כבר חלק מתרגול של שמירה. ותזכרי, שבכל רגע נתון, קיימת בפנייך האפשרות לבחור ולהחליט איך את פועלת, לעיתים יהיה לך יותר חשק, אנרגיה ומוטיבציה ולעיתים פחות, רק את יודעת כמה מהם עומדים לרשותך.
תמנעי מלהתיש את עצמיך בביקורתיות ושיפוטיות, הרשי לעצמיך להיות יותר חומלת, תני לעצמיך פרקי זמן של מנוחה, הם יאפשרו לך בזמן המתאים, לייצר שוב פרקי זמן של פעולה.
ותזכרי, אין חיה כזו מושלם!!!
יש רק להשתדל, להתמיד בהשתדלות ומכאן לגמוע מרחק.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.