התרגול כריקוד


השירה היא חלק מימני, תמיד היתה, היתה ועודנה, יחד עם זאת גם לריקוד יש לי חיבור מאוד מאוד עמוק. רקדתי הרבה שנים, קלאסי ומודרני, כילדה, כנערה עד גילאי העשרים המוקדמות ועוד שנים אחר כך, הייתי מוצאת את עצמי נרדמת, כשאני ממציאה כוראוגרפיות שלמות בראש.

היום במהלך תרגול מדיטציה עלתה בי ההבנה העמוקה שזו לא פעם ראשונה שאני פוגשת בה וגם סביר להניח שאינני ממציאה את הגלגל אך בכל זאת, ההבנה העמוקה שבסופו של יום, לתרגול אין תחליף. לא משנה כמה לומדים, לבד, בקבוצה, קוראים ועוד ועוד, בסופו של דבר לישיבה ולתרגול המדיטציה אין תחליף וגם כל נסיון עד כמה שיהיה מדויק , נדמה שאף פעם לא יוכל באמת לתמלל את חוויית התרגול על איכויותיו, רבדיו העמוקים, העדינים, הכמעט שקופים, נראים לא נראים. שלא תבינו אותי לא נכון, אין שאלה, הלימוד, הקריאה, ההעמקה בדהרמה, כבודם היקר מאוד במקומם מונח, הם חשובים מאין כמותם ומעניקים לתרגול את העומק וההבנה הנדרשים וחשוב, ראוי, רצוי ונכון לתת להם מקום. הם אלה שמכירים לנו את הפלוסופיה סביבו, הם אלה שמלמדים אותנו את חוכמת התרגול, איך לגשת אליו, איך להיות איתו, הם הם שמנגישים לנו אותו ועוזרים לנו לעבד את המתרחש בו, לפניו ואחריו ומאפשרים לנו לזהות את ביטוי השלכותיו בחיי היומיום... עדיין וכאן אני מחברת את זה לנושא הריקוד שהעלתי. לך תסביר ריקוד, לך תתמלל את תנועות הגוף, את אורך התנועה, את הביטוי, את האנרגיה, את הרגש, את הנשמה.כמו בריקוד כך גם במדיטציה, נדרש מורה טוב, נדרש אימון, נדרשת למידה, נדרשת משמעת, נדרשת עקביות, נדרש פיתוח טכניקה... כל אלה בעצם תורמים להבנת הדברים, להטמעתם והם שמכינים אותנו ומכשירים עבורינו את הקרקע והתנאים להמשך התרגול. בסופו של דבר ברגע התרגול כמו ברגע הריקוד, החוויה עולה על כל נסיון כזה או אחר לתמלל אותה או להסבירה במילים ולהיפך, כשם שבריקוד את המילים מחליפה התנועה, כך במדיטציה את המילים מחליפה השתיקה.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.