היה "נכון"

השאיפה שלנו לאכול בצורה מסויימת לעומת מה שמתאפשר לנו בפועל, בין אם השאיפה היא מטעמי בריאות ואולי מטעמי מוסר, מזמנת לא פעם חוויה של פער בין הרצוי למצוי. ההימצאות בפער הזה שדרך אגב הוא לא באמת קיים שכן הדבר היחיד שקיים הוא מה שקיים בפועל, הפער הוא תפיסתי תודעתי, האופן בו אנחנו מתייחסים למצב, התפיסה שאומרת שאמור להיות אחרת ממה שיש שאנחנו אמורים לאכול בצורה שונה ממה שאנחנו אוכלים, חווית הפער הזו היא היא מקור לתסכול וסבל. 

האמת הרביעית אותה לימד הבודההף עוסקת ב8 התרופות להפסקת הסבל ולה מספר כינויים, ביניהם, הדרך הנאצלת, הדרך כפולת השמונה או דרך האמצע. היא מזמינה אותנו בדרכה החכמה, להניח לקצוות ולהסכים למצוא את הנתיב האמצעי, זה שיש בו באופן קבוע התכוונות לפעול באופן מיטיב, לפתח ריכוז, מוסר, חוכמה...

לכל אחד מהאלמנטים המצויים בה נוספת המילה נכון, השקפה נכונה, כוונה נכונה, פעולה נכונה,ריכוז נכון...

אך מה זה נכון?

האם יש נכון מוחלט?

הכוונה בנכון הוא בהלימה, בתואם. יש משהו רך באפשרות הזו של "נכון" שמאפשר לייצר השתדלות, השתדלות בכאן ועכשיו, ההבנה שאני פועל ממקום חומל להשתדל במידה הנכונה לי כרגע, לעשות כמיטב יכולתי, דבר המצריך מידה של תשומת לב והקשבה עמוקה. האם מחר אוכל להשתדל אחרת והנכון יקבל גוון אחר? יכול להיות, אך נכון לי להיות במתאפשר לי הרגע, כאן ועכשיו שכן הרגע הזה הוא הדבר היחיד המתקיים, המחר הינו תודעתי בלבד.

משום שכך, עכשיו, הדרך אפשרית.