הדרך אלי


השבוע צויין שבוע התזונה והתזונאית...
הזדמנות לשתף מעט מהדרך עד כה🙏

בשנת 1993 אחרי 3 שנים לתואר דיאטנית קלינית בפקולטה לחקלאות ברחובות, תואר שרכשתי בעמל רב ואפילו רב מאוד... ואחרי 6 חודשי סטאג' בבית חולים השרון בפתח תקווה, כאשה צעירה בת 25, הייתה בי הידיעה הברורה, שדיאטנית לא אהיה. לא במסגרת קופת חולים ולא במסגרת בית חולים. המחשבה לשבת ימים שלמים ולבנות לאנשים תוכנית אכילה כזו או אחרת נסחה בי עגמומיות ושיעמום מה גם שהשכר הכספי בצידה היה נמוך להחריד ובכך נסתם הגולל על האפשרות. לעומת זאת עולם חברות התרופות והציוד הרפואי קסם לי ביותר והדרך אליו היתה קצרה, שיווק ומכירות, עבודה מול רופאים,
7 שנים מחיי בהן הייתי פרק זמן תועמלנית ולאחר מכן בתפקיד ניהול מוצר ותמיכה טכנית. שנים בהן זכיתי להצלחה ולהערכה רבה, יחד עם תנאי שכר מצויינים ונוחים ולימודים לתואר שני במנהל עסקים... אך עם הזמן הלכה ורווחה בי ההרגשה שמשהו שם אינו מדוייק, משהו פנימה מבקש אחרת מבקש לתת ביטוי לחלקים אחרים בתוכי ותחושת אי הנחת וההבנה כי אני בעצם כלואה בכלוב של זהב הלכה והתעצמה.
רצה הגורל ובשנת 2001 יצאנו לrelocation בארה"ב.
כאמא לשירה בת 4 ועלמה בת 7 חודשים זכיתי להתרחק מהמוכר והידוע ולחשב את מסלול חיי מחדש.
3 שנים בהן נולד גם בני אביתר, הרבה אמהות אך גם הרבה מגע עם שאלות מהותיות ועם הלב שהיה עד אז אפשר לאמר רדום ומושתק ובכך איפשר בעיקר את מקומו של השכל.
לאט לאט פגשתי מחוזות אחרים בתוכי, לאט לאט השלתי קליפות שעטיתי על עצמי במשך השנים והרשתי לעצמי לגלות ולהתגלות.
לאט לאט נפתח מקום ליצירה, לאט לאט נוצר מגע שלי עם עצמי, עם רצונותיי, רגשותיי, מחשבותיי.
השתעשעתי בכל מיני עיסוקים ובשלב מסויים אף התחלתי לעבוד שוב כדיאטנית אך הפעם משהו היה אחר, התאפשר לי להביא גישה אישית יותר אל המפגשים והעניין הלך והתגבר.
מעט אחרי החזרה לארץ ,
השתלבתי כדיאטנית במסגרת סטודיו סי, בד בבד עם לידת יפתח, בני הרביעי.
9 שנים במסגרת סטודיו סי כדיאטנית ותקופה מסויימת גם כאחראית מקצועית, במקום שהיה עבורי בית שני, חם, תומך ומפתח ולשמחתי מאוד מאפשר. היה שלב של תהייה פניי לאן, רגע של ספק האם אני ממשיכה בתחום או שאולי יש מקום לברור מחדש...
אך אט אט מתוך תהליך אימון שעברתי בעצמי, הלכה והתחדדה בחירתי, הלך והתחדד האני מאמין המקצועי שלי ואיתו ההבנה שאכילה רגשית זה התחום העיקרי שיש לי בו עניין עמוק ורצון לסייע וללוות מטופלים. לימודי אימון, לימודי בודהיזם ומדיטציה, ועוד קורסים כאלו ואחרים, הלכו ושכללו את ארגז הכלים שברשותי.
מברכת על הדרך, מברכת על זו שהתאפשרה עד כה, זו שמתאפשרת כרגע ובסקרנות רבה להמשך, מברכת גם על ההתבלבלות שכן בזכותה דייקתי את עצמי לעצמי. היום העבודה שלי מלאה תחושת עניין, משמעות ושליחות ועל כך אני מברכת יום יום ומודה. להמשך הדרך, מבקשת את הצניעות, להמשיך להתפתח, להיות ראויה לעיסוק וראוייה למטופליי.
שלכם תמר

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.